הוספת חיישן

חיישן חדש לא צריך קוד, וגם לא הגדרות על החיישן עצמו. הוא מודיע על עצמו, ואתם מחליטים מה הוא מנטר.

לאשר חיישן

1. מדליקים את החיישן בחדר. תוך שניות הוא מופיע תחת ממתינים לאישור, עם המזהה, הסוג, החדר שהוא מדווח עליו, והאם הוא מחובר.

2. לא בטוחים איזה מכשיר זה? לוחצים זיהוי: החיישן מצפצף או מהבהב.

3. לוחצים אישור ובוחרים מה הוא מנטר:

   • מיטה: רדארים, משטחי מיטה ופעמוני קריאה. מי שבמיטה נמדד; כשדיירים עוברים, החיישן נשאר עם המיטה.
   • דייר: מה שהדייר עונד, כמו אוקסימטר ומדחום. הם עוברים איתו.
   • החדר כולו: מיקרופון החדר.

   הבחירה הרגילה לסוג החיישן כבר מסומנת; בחדר עם מיטה אחת, אישור לוקח שתי לחיצות.

עד שהוא מאושר, חיישן לא נלקח בחשבון: מכשיר תועה או תקול לעולם לא יכול להתריע.

לאשר הכל בבת אחת

אישור כל הממתינים מאשר כל חיישן למקום המתבקש ומדלג על מה שאי אפשר להחליט בבטחה, עם הסיבה: למשל חיישן אישי בחדר עם שני דיירים, כי המערכת לעולם לא תנחש של מי המדדים. את אלה מאשרים ביד.

שינויים בהמשך

• שיוך מחדש: החיישן מנטר משהו אחר, בלי לחזור לממתינים.
• ביטול שיוך: חזרה לממתינים.
• דחייה: מעכשיו החיישן לא נלקח בחשבון.

חיישן שמפסיק לדווח מתריע חיישן מנותק לדיירים שניטר אחרי 15 שניות, אף פעם לא “אין נשימה” מזויף.